ילד רגיש לרעשים מכסה אוזניים כשהבלנדר פועל, בורח מיום הולדת או נבהל כל פעם מחדש משואב האבק. זו לא „הגזמה”: הרעש באמת מרגיש לו חזק, פתאומי ולא נעים.
למה זה קורה?
המוח מסנן כל הזמן צלילים ומחליט מה חשוב לשמוע. אצל חלק מהילדים הסינון עובד אחרת, וצלילים שאחרים בקושי שומעים, כמו זמזום של מקרר או רעש בגן, מגיעים חזק ומעייפים. זה שכיח יותר אצל ילדים עם קשיי ויסות חושי ואצל ילדים על הרצף, אבל קורה גם בלי שום אבחנה.
מה עוזר לילד רגיש לרעשים בבית
- מזהירים לפני: „עכשיו אני מדליקה את הבלנדר”. רעש צפוי מפחיד הרבה פחות.
- נותנים שליטה: הילד לוחץ בעצמו על הכפתור, או בוחר לצאת מהחדר.
- מקום שקט שאפשר ללכת אליו כשיש יותר מדי רעש.
- משחקי האזנה ברגעים רגועים, כמו מאיפה הרעש?, שהופכים צלילים למשהו מעניין ולא רק מאיים.
בגן ובאירועים
מספרים לצוות הגן ומבקשים מקום שקט יותר לארוחה או למנוחה. לפני אירוע רועש מכינים את הילד: מה יהיה שם, כמה זמן ומה עושים אם זה יותר מדי. סיפור חברתי קצר על האירוע עוזר מאוד.
ומה עם אוזניות?
אוזניות שמפחיתות רעש מצוינות לאירועים, לנסיעות ולמקומות הומים. אבל לא כל היום, כי חשוב גם להתרגל בהדרגה לרעשים של היום־יום. מרכיבים כשצריך ומורידים כשרגוע.
מתי לפנות להערכה
אם הרגישות מונעת מהילד להשתתף בגן, בחוגים או באירועים, אם יש התפרצויות קשות, או אם יש רגישות גם למגע, לבגדים או לאוכל, כדאי לפנות למרפאה בעיסוק להערכת ויסות חושי. וחשוב לבדוק גם את השמיעה עצמה.
