לילדים רבים על הרצף האוטיסטי, השגרה היא עוגן. לכן גם שינוי קטן, כמו גננת מחליפה, חג או דרך אחרת לגן, יכול להרגיש גדול מאוד. אי אפשר למנוע כל שינוי, אבל הכנת ילד על הרצף לשינוי, כמה ימים מראש ועם כלים פשוטים, עוזרת שהשינוי יפתיע אותו פחות.
מספרים מראש, אבל לא מוקדם מדי
יש ילדים שצריכים לשמוע על שינוי שבוע מראש, ויש כאלה שידאגו כל השבוע ועדיף לספר להם יום לפני. שימו לב מה עובד לילד שלכם.
הכנת ילד על הרצף לשינוי: מראים במקום להסביר
מילים נעלמות, תמונות נשארות. בלוח שבועי הילד רואה מתי השינוי יקרה ומה בא אחריו. כשסופרים יחד את הימים, השינוי הופך לדבר שאפשר לצפות לו.
סיפור חברתי על השינוי
סיפור חברתי קצר מתאר מה יקרה, מי יהיה שם ומה אפשר לעשות. חשוב לכתוב גם מה נשאר אותו דבר: „גם היום אמא תאסוף אותי”.
קודם, אחר כך
לוח פשוט של שני חלקים, „קודם רופא, אחר כך גן שעשועים”, עוזר לעבור משהו לא מוכר כשיודעים שמחכה משהו אהוב.
ביקור מקדים
אם אפשר, מבקרים במקום החדש לפני. אם לא, מראים תמונות של המקום ושל האנשים. כל פרט מוכר מקטין את אי הוודאות.
תוכנית לרגע הקשה
גם עם הכנה טובה, זה יכול להיות קשה. מחליטים מראש מה יעזור: אוזניות, חפץ מרגיע מהבית, מקום שקט. כשיש תוכנית, גם המבוגר רגוע יותר, והילד מרגיש את זה.